צ'

צח"ב- צריכת חמצן ביולוגית: מדד להערכת תכולת החומר האורגני במים, הנקבע על ידי כמות החמצן הדרושה לחמצון החומר האורגני (מיליגרם לליטר) בתהליך ביולוגי.

צח"כ- צריכת חמצן כימית: מדד להערכת תכולת החומר האורגני במים, הנקבע על ידי כמות החמצן הדרושה לחמצון החומר האורגני (מיליגרם לליטר) בתהליך כימי.

צל הגשם- אזור צחיח המצוי במדרון אחורי של רכס הררי הגורם לעצירת התנועה של מסת אוויר לח.

צמיגות- תכונת מולקולות הנוזל להידבק זו לזו, ובכך להתנגד לזרימה.

צריכה משותפת- צריכה משותפת הינה ההפרש בין צריכת המים שנמדדת במד המים הראשי לבין צריכת המים הנמדדת במדי המים הפרטיים של הדיירים. צריכה משותפת משמשת בדרך כלל לניקיון הבניין, השקיית הגינה או כל צריכת מים המבוצעת ישירות ממד המים הראשי. הצריכה המשותפת מתחלקת באופן שווה בין כל דיירי הבניין (אלא אם הוגש הסכם חלוקה אחר המקובל על כל הדיירים).

צריכה פרטית- סך צריכת המים ביחידת דיור הנקבעת ע"פ מד המים הדירתי. הצריכה נקבעת לפי קריאת מד המים בחיסור הקריאה האחרונה שנעשתה בעבר.

 

ק'

קו זרם- קו המשיק לכיוון המהירות בנקודת זמן מסוימת.

קו פרשת מים- קו המחבר פסגות של הרים לאורך רכס ומגדיר שני תחומי התנקזות של זרימת מים לשני אגני היקוות.

קו שווה פוטנציאל- קו שהעומד ההידראולי זהה לכל אורכו בנקודת זמן מסוימת.

קולחים- מי שפכים מטופלים הניתנים לשימוש חוזר, בעיקר לחקלאות.

קומפקציה- תהליך של הקטנת הנפח והנקבוביות של סלעים בגלל לחיצה ודחיסה (בדרך כלל בזמן קבורה של סלעים בעומק רב).

קונגלומרט- סלע משקע יבשתי שהוא תלכיד של חלוקי אבנים וסחף שהתגבשו באמצעות חומר מלכד.

קידוח- בור אנכי צר וקוטר הנחפר באדמה. הקידוחים המגיעים אל מי התהום משמשים פעמים רבות בארות ששואבים מהם (או מחדירים דרכם) מים.

קרחון- גוש קרח ענק שעל פניו יורד שלג והוא נשמר לכל אורך השנה.

קריאת הערכה- קריאת מדי המים נעשית ע"י עובדים מטעם התאגיד. כאשר הגישה למד המים אינה מאפשרת מעבר פתוח לקריאת המד נעשת קריאת מונה ע"פ הערכה. ההערכה מתבססת על ממוצעי צריכה קודמים, בחודשים זהים, בשנים האחרונות. כאשר מתבצעת קריאת הערכה, מופיע קוד 1 בשובר החיוב וכן עוזבים עובדי התאגיד פנייה מיוחדת לבעל יחידת הדיור, על מפתן הדירה. בעל יחידת הדיור יכול למסור את קריאת המונה המדויקיית, באמצעות הטלפון, הפקס או אתר האינטרנט.

קרסט- התהליך שמומסים בו סלעי הגיר על ידי מים הזורמים דרכם. האזור הקרסטי מתאפיין בנוף של בולענים (בורות שדרכם זורמים המים מפני השטח אל מי התהום), שדות טרשונים (סלעים מחודדים), מערות (כולל נטיפים וזקיפים) ומחילות תת-קרקעיות.

 

ש'

שאיבת יתר- שאיבת מים בקצב גדול יותר מקצב ההתחדשות הטבעי. התהליך מכונה לפעמים "כרייה" מכיוון שהמשאב הטבעי יחוסל בסופו של דבר, בדומה למחצבים שאינם מתחדשים.

שיווי משקל- מצב יציב של מערכת. כשיש שיווי משקל, אין שינוי נטו בתכונות הכימיות והפיזיקאליות של המערכת.

שיקוע- תהליך ששוקעים בו החלקיקים המוצקים המרחפים במים על תחתית המאגר, או לחלופין תהליך שנוצר בו מלח בתמיסה מימית.

שפילה- ירידה במפלס מי התהום בגלל שאיבה. צורת השפילה סביב באר שואבת דומה לקונוס ונקראת קונוס השפילה.

שפכים- ביוב, מים משומשים ומזוהמים היוצאים מהבתים.

שקע ברומטרי- אזור שמופחת בו לחץ האוויר באטמוספרה.

 

ת'

תא קונבקציה- תא סגור של זרימה סיבובית שעולים בו מים חמים מצד אחד ויורדים מים קרים מצדו האחר.

תווך איזוטרופי- תכונה של תווך נקבובי (קרקעות או סלעים) להזרים דרכם מים ללא תלות בכיווניות, דהיינו המוליכות ההידראולית זהה בכל הכיוונים.

תווך נקבובי- מרחב הנקבובים המצוי בין חלקיקים מוצקים (בסלעים ובקרקעות) שדרכם יכולים לזרום מים ואוויר.

תווך סדוק- רצף הסדקים היוצרים מעברים בתוך שלד מוצק שדרכם יכולים לזרום מים ואוויר.

תולכה- מדד ליכולת הזרימה באקווה כלואה, התולכה מחושבת באמצעות מכפלת המוליכות ההידראולית בעובי האקווה.

תמלחת- תמיסה מימית המכילה מלחים.

תנועת הסישים- גלים פנימיים בתוך גוף מים, הגורמים לנדנוד (תנועה אופקית) שכבת המים העליונה על גבי השכבה התחתונה.

תרמוקלינה- שכבת המעבר בין האפילימניון להיפולימניון בגוף מים משוכב, בתוכה משתנה הטמפרטורה באופן חריף עם העומק.

תשטיף- מים שזרמו דרך פסולת ולכן מיכלים מומסים (חומרי זיהום) רבים.